fbpx
articles

אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק

אחריות המעסיק לדיווח, והסנקציות בשל אי-קיום החוק

על ההרצאה

בסעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי נקבע כך:

"342(ב) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו".

חוק הביטוח הלאומי מתייחס לחובת המעסיק כחובה מוחלטת ובלתי ניתנת להתנייה. עובד שהוכיח שעבד אצל מעסיק פלוני, המוסד לביטוח לאומי משלם לו את הגמלאות בהתאם לחוק, גם אם אותו מעסיק לא דיווח על העובד ולא שילם את דמי הביטוח (סעיף 365 לחוק הביטוח הלאומי).

הסנקציות הכספיות במקרים אלה עלולות להיות כבדות מאוד. המוסד לביטוח לאומי תובע מהמעסיק את דמי הביטוח שכוללים את חלק המעסיק ואת חלקו של העובד בדמי הביטוח (מגולם), וכן הצמדה וקנסות. חוק הביטוח הלאומי כולל גם סעיף עונשין למי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו (סעיף 398 לחוק הביטוח הלאומי).

מה קורה אם העובד זכאי לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי, ובאותו המועד המעסיק לא היה רשום במוסד לביטוח לאומי או שלא שילם את דמי הביטוח כחוק בעד אותו עובד?

מהו דיווח על פי צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים?

האם יש השלכות פיגור ו/או אי תשלום דמי ביטוח בשיעור הנאות, על זכאות לגמלאות?

על כל זאת ועוד נדון בהרצאה זו.

——

עמוס רוזנצוויג הוא עורך דין, משפטן ומרצה, היועץ המשפטי הראשי של המוסד לביטוח לאומי.

הישארו מעודכנים במאמרים בנושא ביטוח לאומי ומשפט ציבורי ועקבו אחר דף הפייסבוק 'עו"ד עמוס רוזנצוויג – ביטוח לאומי ומשפט ציבורי'. לחצו כאן

צור קשר

ליצירת קשר עם עו"ד עמוס רוזנצוויג ניתן לשלוח דואר אלקטרוני
לכתובת: ar@amosrosenzweig.co.il
או להשאיר פרטים בטופס הבא: