fbpx
articles

אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק

האם ישראלים ששהו בחו"ל בתקופת הקורונה זכאים לדמי אבטלה?

בתקופת משבר הקורונה עובדים רבים פוטרו מעבודתם, ועובדים רבים יצאו לחופשה ללא תשלום, תוך שהם מצפים לקבל קצבת אבטלה.

כידוע לכל, קצבת אבטלה משולמת על ידי ביטוח לאומי למי שרכש תקופת אכשרה מוקדמת, דהיינו –  עבד לפחות חצי שנה במהלך השנה וחצי האחרונות קודם לפיטוריו, והוא פוטר מעבודתו. במהלך תקופת הקורונה צומצמה תקופת האכשרה, והזכאות ניתנה גם למי שיצא לחופשה ללא תשלום.

אולם מי שפוטר מעבודתו אמור להיות "זמין לעבודה", כלומר להירשם בלשכת התעסוקה כמי שזמין לעבודה, מתוך מטרה לחשוף אותו להשמה לעבודה אחרת. בעבר ההתייצבות בלשכת התעסוקה חייבה התייצבות פיזית וחתימה של המבוטח. אולם בתקופה האחרונה ניתנה אפשרות להתייצבות מרחוק: למלא את דרישת ההתייצבות לצורך הוכחת זמינות לעבודה על ידי דיווח אינטרנטי באתר שירות התעסוקה.

בחו"ל או לא בחו"ל? זאת השאלה

מילוי חובת ההתייצבות, בין פיזית ובין אינטרנטית, הינה תנאי לתשלום קצבת הבטוח הלאומי.

העניין הוא שחלק מאוכלוסיית המפוטרים החליט ליסוע לחו"ל לתקופות של חודש ומעלה, למטרות טיול או אחרות, מתוך מחשבה שכפי הנראה ממילא לא ימצא עבודה בקרוב בארץ. את חובת התייצבות מילאו אותם אזרחים ישראלים באמצעות דיווח אינטרנטי.

עלתה השאלה: האם מי שנמצא בחו"ל למעלה מחודש ימים אמנם עומד בתנאי של "זמין לעבודה", תנאי הנדרש לצורך זכאותו לקצבת אבטלה? יתר על כן, האם מי ששולמה בפועל קצבה כזו בהיותו בחו"ל, האם יש לדרוש ממנו החזר הקצבה?

פתיחת האפשרות בשירות התעסוקה לדיווח אינטרנטי למטרת מילוי חובת ההתייצבות, וכן מתן אפשרות לדיווח מפורש על שהות בחו"ל, מלמדת על האפשרות כי שירות התעסוקה רואה גם במי ששוהה בחו"ל כיכול לעמוד בתנאי הנדרש. אבל, במקרים רבים שירות התעסוקה כלל אינו יודע על שהותו של המפוטר בחו"ל, וזה מידע הנתון בביטוח לאומי.

השמיים נפתחים

ביטוח לאומי, נוהג כבדרך שגרה לשלול זכאות לקצבת אבטלה למי ששוהה בחו"ל למעלה מחודש ימים.

בדיונים שהתקיימו בביטוח הלאומי הוחלט לנהוג בימים אלה בדרך מקלה. נקבע תאריך –  31.05.2020, הוא "מועד פתיחת השמים", מתוך הנחה שאלו ששהו קודם בחו"ל לא יכלו לשוב ארצה.

דמי האבטלה ששולמו לשוהים בחו"ל למעלה מחודש ימים, עד ה-31.5.2020, לא ישללו, מכיוון שכאמור בתקופה זו השמיים לא היו פתוחים בצורה מלאה. לאחר מועד זה מי ששהה בחו"ל למעלה מחודש ימים ושולמו לו דמי אבטלה יידרש להחזירם.

למבוטח שנוצר לו חוב בגין דרישת ההחזר תעמוד זכות טיעון בדבר הנסיבות שאמורות לפטור אותו מהחיוב. כמו כן יוכל להגיש בקשה למחיקה חוב עקב נסיבות של קשיים כלכליים להחזרי את החוב.

ישנה גם קבוצה ייחודית של עובדים: שליחים של מעסיקים ישראלים שעובדים בחו"ל אשר פוטרו או יצאו לחל"ת, לדוגמה עובדי ביטחון של אל-על וכדומה, שקיבלו אבטלה בזמן ששהו בחו"ל.

מכיוון שמדובר בעובדים שמרכז חייהם בחו"ל ורובם יצאו לחל"ת מתוך כוונה לחזור לעבודה לאחר סיום החל"ת, לא ניתן לצפות שישובו ארצה. לכן לא תבוטל להם הזכאות, והם ימשיכו לקבל קצבת אבטלה לפי החוק.

——

עמוס רוזנצוויג הוא עורך דין, משפטן ומרצה, היועץ המשפטי הראשי של המוסד לביטוח לאומי.

אהבתם? הישארו מעודכנים במאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי ומשפט ציבורי ועקבו אחר דף הפייסבוק 'עו"ד עמוס רוזנצוויג – ביטוח לאומי ומשפט ציבורי'. לחצו כאן

צור קשר

ליצירת קשר עם עו"ד עמוס רוזנצוויג ניתן לשלוח דואר אלקטרוני
לכתובת: ar@amosrosenzweig.co.il
או להשאיר פרטים בטופס הבא: