fbpx
articles

אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק

האם תאונה במהלך נופש מהעבודה נחשבת תאונת עבודה?

נראה שמבצע החיסונים עובד, התחלואה מתחילה לרדת ומקומות הבילוי נפתחים. לצד החזרה לעבודה במשרדים חוזרות גם הפעילויות החברתיות שמארגנים המשרדים לעובדים, כמו למשל ארוחות משותפות ואולי גם – נעז ונאמר – כנסים ונופשונים מהעבודה.

שאלה שחוזרת ועולה מפעם לפעם היא מה קורה כאשר עובד נפגע במהלך נופש מהעבודה. האם הוא יכול לתבוע קצבת פגיעה בעבודה מהביטוח הלאומי?

אירוע שהתרחש לאחרונה מלמד אותנו כיצד יש לבחון תביעות מן הסוג הזה ובאיזה אופן יש אפשרות שיתקבלו.

אקסטרים לימבו

מעסיק שארגן נופש לעובדיו. במסגרת הנופש התקיימה מסיבה לעובדים ובה פעילות של משחק "לימבו" הכולל מעבר מתחת לחבל (או מוט).

לאחר שהחבל הגיע לגובה נמוך ביקש העובד כי החבל יורם על מנת לקפוץ מעליו. העובד עשה 'סלטה' מעל החבל. לאחר הקפיצה רץ העובד לכיוון הבמה, החליק על הרצפה, נעמד שוב והמשיך בריצה לכיוון הבמה תוך כדי איבוד שיווי משקל. אז הוא החליק ונחבל באצבעות כף יד שמאל.

עתה הפצוע טוען מול הביטוח הלאומי כי הנכות שנגרמה לו תיחשב כפגיעה בעבודה מאחר והפעילות שבה הוא נפגע הינה פעולה נלווית לעבודה, וראוי שתזכה אותו בקצבת נכות מעבודה.

השאלה שעלתה לדיון היא האם יש זיקה בין אירוע הנפילה בו נפגע העובד לבין אירוע הנופש בכללותו, כדי שיוכר באירוע כפגיעה בעבודה.

דרושה: זיקה לעבודה

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "תאונת עבודה" כ"תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

גם תאונות שאירעו לא בתוך שעות העבודה עשויות להיראות כתאונה "עקב העבודה", זאת כאשר התאונה אירעה בפעילות הנלווית באופן סביר לעבודה, וכך גם תאונות המתרחשות במסגרת פעילות שהיא נלווית לעבודה, כגון השתלמויות ואירועי ספורט ונופש – כולן הוכרו כבר בעבר בפסיקה כחוסות תחת ההגדרה בהיותן "עקב העבודה".

המבחנים שעל-פיהם תוכר פעילות כ"פעילות נלווית" לעבודה הם:

• בשלב ראשון נבחנת זיקתו של האירוע לעבודה ומידת ה'עניין' שמגלה בו המעביד;

• בשלב השני, לאחר שהאירוע הוכר כ'פעולה נלווית' לעבודה, תיבחן הפעילות בה היה העובד מעורב שעה שנפגע התאונה, מידת הקשר של אותה פעילות לאירוע המוכר, מידת הרלוונטיות שלה לאירוע בכללותו ועד כמה מהווה הפעילות חלק אינטגרלי מן האירוע המוכר.

קפיצה אחת יותר מדי?

במקרה זה אין חולק כי הנופש עומד במבחן השלב הראשון, ויש לראות בו כפעילות נלווית לעבודה. המסיבה שבמהלכה נפגע העובד הייתה חלק אינטגרלי מהנופש, אשר כאמור נקבע כי הינו פעילות נלווית לעבודה.

אבל המחלוקת מתמקדת בשאלה האם התאונה התרחשה בשל פעילות של העובד המנתקת את הקשר לעבודה (לפעילות הנלווית) כך שלא ניתן לראות אותה , לפי מבחן הסבירות, כפגיעה "עקב העבודה".

יש לבחון את הקשר בין הפעילות אותה ביצע העובד לפעילות המוכרת כחלק מהנופש, והאם מדובר בהתנהגות סבירה בקשר לאותה פעילות.

העובד נפגע במסגרת ערב שכלל ריקודים, שתייה ומשחק לימבו. החלטת העובד לקפוץ מעל החבל ולבצע סלטה, להבדיל מלעבור מתחתיו, אכן יכול ותהווה רשלנות ואולי אף פזיזות. אלא, שפעולה זו אינה חורגת במידה כזו המצדיקה לקבוע כי היא אינה עקב הפעילות שכבר הוכרה כחלק מהעבודה.

כל מסיבה ופעילות היוצרת "מצב רוח" עלולה למתוח את ההתנהגויות של המשתתפים בה. פעולת העובד – קפיצה וביצוע סלטה – אינה חורגת עד כדי כך שהיא מנתקת את הקשר הסיבתי. בנוסף, העובד נפגע כתוצאה מריצתו לבימה לאור פרץ ההתרגשות מה"ביצוע" ו"התשואות".

ריצה זו לבימה, לכשעצמה, בנסיבות של מסיבה שאורגנה על ידי המעסיק אינה חורגת מהסביר במידה כזו המצדיקה לראות בה כפעולה המנתקת את הקשר הסיבתי; התנהגות העובד אשר שתה אלכוהול במידה קלה הייתה סבירה (אין ראיות כי היה בגילופין) ותואמת לאירוע.

בית הדין הכיר בתביעתו של העובד לייחס את הפגיעה כקשורה לעבודה, וקבע כי זכאותו לקצבה תיגזר מהקשר של נכותו לאירוע והיקף הנכות שנגרמה לו.

——

עמוס רוזנצוויג הוא עורך דין, משפטן ומרצה, היועץ המשפטי הראשי של המוסד לביטוח לאומי.

אהבתם? הישארו מעודכנים במאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי ומשפט ציבורי ועקבו אחר דף הפייסבוק 'עו"ד עמוס רוזנצוויג – ביטוח לאומי ומשפט ציבורי'. לחצו כאן

צור קשר

ליצירת קשר עם עו"ד עמוס רוזנצוויג ניתן לשלוח דואר אלקטרוני
לכתובת: ar@amosrosenzweig.co.il
או להשאיר פרטים בטופס הבא: