fbpx
articles

צילום: אילוסטרציה, שאטרסטוק

קצבה מיוחדת לאזרחים בעלי קושי בניידות בתחבורה ציבורית

הידעתם: במדינת ישראל קיימת זכאות לקצבה המיועדת לנכים שיש להם בעיה להשתמש בתחבורה ציבורית, מסיבה רפואית מוגדרת, ונתקלים בקושי של ממש להתנייד למקום עבודתם או למחוזות חפצם.

"קצבה מיוחדת", כשמה כן היא, מיוחדת בכך שהיא מזכה את המבוטח הנזקק להחזר הוצאות של נסיעה במוניות למחוזות חפצו. מדובר בקצבה בסכום ניכר, והיא נועדה לענות על צורך מסוים וברור – מי שאינו יכול להיעזר התחבורה ציבורית בגלל בעיה רפואית שיש לו.

מי עונה להגדרת "זקוק להסעות שלא בתחבורה ציבורית"?

בתביעות שהוגשו לאחרונה לביטוח הלאומי להכרה בזכאות לקצבה זו הסתבר כי לעיתים מוגשת תביעה לקצבה מיוחדת גם כאשר לאזרח יש רישיון נהיגה, ואף יותר מכך יש לו רכב הרשום על שמו או נתון לרשותו.

האם סביר לאשר זכאות לקצבה מיוחדת במצב שכזה? מדוע לקבל טענה לתשלום הוצאות נסיעה מיוחדת במוניות וכו' כאשר למבוטח יש אמצעי תחבורה שעומד לרשותו והוא יכול להשתמש בו?

ואכן, עמדת הביטוח הלאומי היא כי נפגע הנוהג בעצמו, ואינו מוסע על ידי אחר, אינו בגדר מי שזקוק להסעות שלא בתחבורה ציבורית. אז מי כן זכאי?  

תנאי ראשוני: היעדר מסוגלות

"היעדר מסוגלות" הכוונה לחוסר יכולת לעשות שימוש בתחבורה ציבורית כתוצאה מהנכות המוכרת ע"י הוועדה הרפואית. רופא המוסד לביטוח לאומי יבחן האם הנכות שהוכרה כתוצאה מהפגיעה בעבודה של המבוטח לא מאפשרת לו כלל לעשות שימוש בתחבורה ציבורית. תנאי זה ייבחן גם אם המבוטח נוהג בעצמו.

היעדר מסוגלות יכול להיות עקב קושי בהליכה עד לתחנה, מבחינת היכולת ללכת פיזית מרחק סביר ותוואי דרך (בשים לב למרחק עד לתחנה והשהות בתחנה עד להגעתו של האוטובוס): יכולת עליה במדרגות האוטובוס, יכולת לקיים נסיעה בטוחה ויציבה, היכולת לתכנן מסלול נסיעה, היכולת להשתמש בכסף, יכולת להסתדר במקרים של תקלות בנסיעה בתחבורה ועוד.

נקודת הזמן הרלוונטית לבדיקה היא המועד בו נבדק המבוטח ע"י הוועדה הרפואית, שכן חזקה שהחלטת הוועדה תואמת את מצבו במועד בדיקתה. הרופא כבול לנכות המוכרת גם אם לכאורה חלה הטבה במצב הנפגע.

רופא המוסד מסתמך בהחלטתו על המסמכים הרפואיים שהמציא המבוטח, החלטת הוועדה הרפואית, כרטיסים רפואיים, הערכת התלות של מעריכת הסיעוד, נתונים עובדתיים לגבי אופן ההתניידות של התובע (נוהג בעצמו וכיוצ"ב).

תנאי שני: נהיגה עצמית – האם המבוטח מסוגל להסיע את עצמו?

האזרח שהגיש בקשה לזכאות יעבור בחינה עובדתית ורפואית, כדי לברר, למשל, אם הוא נוהג בפועל – ואז חזקה שהוא מסוגל לנהוג בעצמו.

מי שאין לו רישיון נהיגה בתוקף אינו בגדר מי שמסיע את עצמו ולכן לא תישלל זכאותו לפי תנאי הנהיגה העצמית (גם אם מדובר בשלילה מסיבות הקשורות במבוטח עצמו ולא קשורות לנכותו המוכרת, כגון עבירות תנועה/קנסות וכיוצ"ב).

מי שיש לו רישיון נהיגה בתוקף אך טוען כי אינו נוהג מזה זמן מה מטעמים שאינם רפואיים, למשל, טוען כי אין ברשותו או בבעלותו רכב – מה שקובע את מצב הדברים האותנטי בפועל. ככל שלא מדובר במניפולציה (מכירת רכב כדי לזכות בגמלה) המסוגלות לנהוג לא תשלול את זכאותו. 

אם כן, בין היתר ייבדק האם המבוטח מחזיק ברישיון נהיגה בתוקף, האם ברשותו בעלות ברכב, האם נוהג וכד'.

בחינת התנאי של "מידת ההיזקקות"

קיימת שאלה האם מוגבל במידה מסויימת בשימוש בתחבורה ציבורית, גם אם לא מנוע משימוש, עונה, לתנאי של "זקוק להסעות שלא בתחבורה ציבורית במידה רבה" הזכאי לגמלה לפחות לפי החלופה של תקנה 10(ב). 

לכאורה, על-פי פסק דין פארס מג'דוב, מי שלא מסוגל כלל להשתמש בתחבורה ציבורית ואינו נוהג בעצמו אך מידת ההיזקקות שלו להסעות שלא בתחבורה ציבורית מועטה יכול להימצא כלא-זכאי לקצבה מיוחדת בעילת הסעות מיוחדות (זאת ניתן להסיק מהערותיו של כב' הנשיא קוגן, הטוען כי בספק אם מר מג'דוב זכאי לקצבה ברמה ב' שאושרה לו).

בשורה התחתונה, כל מקרה ייבחן לגופו בהתאם לנסיבות.


עמוס רוזנצוויג הוא עורך דין, משפטן ומרצה, היועץ המשפטי הראשי של המוסד לביטוח לאומי.

אהבתם? הישארו מעודכנים במאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי ומשפט ציבורי ועקבו אחר דף הפייסבוק 'עו"ד עמוס רוזנצוויג – ביטוח לאומי ומשפט ציבורי'. לחצו כאן

צור קשר

ליצירת קשר עם עו"ד עמוס רוזנצוויג ניתן לשלוח דואר אלקטרוני
לכתובת: ar@amosrosenzweig.co.il
או להשאיר פרטים בטופס הבא: