fbpx
articles

ירי על הדרום. צילום: שאטרסטוק

מי נחשב כנפגע פעולות איבה וזכאי לתגמול?

על רקע ההסלמה במצב הביטחוני בישראל אני רוצה לחזור ולפרוש כמה נקודות שעליהן אנו בביטוח הלאומי נשאלים, לצערנו, בכל פעם מחדש. אם נפצעתי בהתקפה – האם אני יכול להגיש בקשה לתגמול כנפגע פעולות איבה? להלן הפרטים.

על מי חל החוק?

ראשית יש לדעת כי החוק חל על – 1. אזרח ישראל, 2. אדם שנכנס למדינת ישראל כדין והוגדר כתושב. רק אלו נחשבים מבוטחים לעניין החוק התגמולים, לכן סביר להניח שחלק מהנפגעים לא יהיו מכוסים במסגרת החוק. לדוגמה, אלו ששהו בישראל שלא כדין בזמן הפגיעה, או שנפגעו בשטחי הרשות הפלסטינית, והם אינם אזרחי ישראל.

כאן המקום להדגיש כי אדם המשתייך לכוחות האויב, מסייע להם או פועל בשליחותם, מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם – כמובן שאינו מבוטח על פי חוק.

עוד יש לדעת כי בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה הוקמה במשרד הביטחון "ועדת למד", אשר נועדה לבחון מתן פיצוי במקרים ייחודיים למי שאינו נופל בגדר הוראות חוק התגמולים.

הקריטריונים להכרה

חלותו של חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה משתנה לפי סוג הארוע בו נגרם הנזק, וכן לפי מעמדו של הנפגע. כמו כן, החוק מכסה אך ורק פגיעות בגוף ובנפש – ולא נזקי רכוש.

ההכרה בנפגע כ"נפגע איבה" ובאירוע כ"אירוע איבה" מסורה על פי החוק ל"רשות המאשרת" במשרד הביטחון. ההכרה הזו היא תנאי מקדמי לטיפול בנפגע פעולות איבה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בחוק נקבעה רשימת מקרים שמהווים "פגיעת איבה"

1. פגיעה כתוצאה מפעולות לחימה או פעולות של כוחות אויב של מדינת ישראל.

2. פגיעה כתוצאה ממעשה אלימות או טרור המבוצעים נגד יהודים/ישראלים בשל היותם יהודים/ישראלים. כלומר: פגיעה ממעשה אלימות (פיזית, מינית או נפשית), שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי.

3. פגיעה כתוצאה ממעשה אלימות או טרור שמבוצעים על ידי יהודים נגד ערבים בשל היותם ערבים [כנ"ל].

מה בנוגע למהומות?

על רגע אירועי הימים האחרונים נשאלת השאלה האם אדם שנפגע במהלך מהומות אלימות בין המגזר הערבי ליהודי נחשב כנפגע פעולות איבה?

לעניין לחימה ופעילות כוחות אויב החוק חל גם במקרים הללו –

1. פגיעה מפעולות איבה של כוחות אויב (כוחות צבאיים/צבאיים למחצה/בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, או ארגון עוין לישראל) או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לכוחות האויב, בשליחות כוחות האויב, מטעם כוחות האויב או על מנת לקדם מטרותיהם.

2. פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה.

3. פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולות איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולת איבה של כוחות אויב אף אם לא הופעל.

לאור האמור, על פניו נראה שכל נזק גוף שייגרם בעקבות ירי הטילים, או היקלעות למהומות של היממות האחרונות – עשויים להיות מוכרים כאירועי איבה.


עמוס רוזנצוויג הוא עורך דין, משפטן ומרצה, היועץ המשפטי הראשי של המוסד לביטוח לאומי.

אהבתם? הישארו מעודכנים במאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי ומשפט ציבורי ועקבו אחר דף הפייסבוק 'עו"ד עמוס רוזנצוויג – ביטוח לאומי ומשפט ציבורי'. לחצו כאן

צור קשר

ליצירת קשר עם עו"ד עמוס רוזנצוויג ניתן לשלוח דואר אלקטרוני
לכתובת: ar@amosrosenzweig.co.il
או להשאיר פרטים בטופס הבא: