fbpx
articles

אילוסטרציה

שלילת גמלאות סוציאליות מקטין שהורשע בעבירות ביטחון

במקרים בהם מורשע קטין בביצוע עבירת ביטחון חמורה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור הרי בהתאם לחוק תישללנה מהוריו הזכויות הסוציאליות המשולמות בעדו (קצבת ילדים, גמלת הבטחת-הכנסה ומזונות) להוריו למשך תקופת שהותו במאסר.

העתירה

בעתירה שהוגשה לבג"צ נתקף תיקון סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי לפיו ילד אשר נגזר עונשו למאסר בעקבות הרשעה בעבירת ביטחון או בעבירה של יידוי אבנים מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעולת טרור לא ישולמו להוריו גמלאות מסוימות למשך תקופת מאסרו – קצבת ילדים; מענק לימודים; תוספת עבור ילד בגמלת הבטחת הכנסה; קצבת נכות; קצבת שארים; קצבת תלויים וקצבת זקנה.

לטענת העותרים – מרכז עדאלה ואח' – החוק בא על רקע התפשטות תופעת יידוי האבנים והסיכון הכרוך בעבירה זו, אך אינו חוקתי ואינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וגורם לאפליה על רקע לאום בין יהודים לפלסטינים. כך שהלכה למעשה, במבחן התוצאה התיקון לחוק מכוון כנגד ילדים פלסטינים, לרבות תושבי מזרח ירושלים ובכך הוא מפלה על רקע לאום.

לעמדתם אין לעשות שימוש בגמלאות סוציאליות כאמצעי הענישה במסגרת חוק העונשין, ולכן כל התניה או הגבלה על הגמלאות הסוציאליות בהקשר זה, מנוגדת לתכליתן הסוציאלית של הגמלאות עצמן. 

המשיבים לעתירה – כנסת ישראל, שרת המשפטים והמוסד לביטוח לאומי – טענו כי הסדר שלילת גמלאות אינו הסדר חריג שעה שהאסיר-קטין מקבל את כלל צרכיו הבסיסיים מן המדינה בתקופת מאסרו. לגבי טענת האפליה בין אסירים ביטחוניים לעומת אסירים פליליים נטען כי מדובר בכלי שונה, הנועד להתמודד עם התופעה של יידוי אבנים ועבירות ביטחון נוכח היקף התופעה וחומרתה ובכך לתמרץ את הורי הקטינים להפעיל את סמכותם ההורית. לפיכך, מדובר על אבחנה עניינית שאינה מהווה אפליה.

בכללו של דבר העתירה התקבלה על דעת רוב ולפיה ההסדר החקיקתי פוגע בזכות החוקתית לשוויון. עם זאת נקבע כי החקיקה הקיימת לא תבוטל לאלתר נוכח העובדה שיישומה מוגבל, אלא תינתן שהות למחוקק להציע הסדר שונה מן ההסדר הקיים. 

צור קשר

ליצירת קשר עם עו"ד עמוס רוזנצוויג ניתן לשלוח דואר אלקטרוני
לכתובת: ar@amosrosenzweig.co.il
או להשאיר פרטים בטופס הבא: